פרובוקטיביות זה שם המשחק

אז איך הכל התחיל? ומה בעצם אני חושבת על פרובוקטיביות?

הכל התחיל לפני שלוש שנים כשהתחלתי להתעסק בפיתוח גוף, כשרק התחלתי לבנות את הגוף שלי. יום אחרי יום עסקתי בעבודה קשה לעצב את הגוף שלי איך שאני רוצה, חזה, רגליים,כתפיים והמועדף מכל ישבן, אופס! מה? חושבים שזו מילה גסה? לא. כולנו עובדים קשה בשבילו אין צורך להתבייש לומר את זה. אני בהחלט זוכרת את התמונה הפרובוקטיבית הראשונה שהעליתי, כמה תגובות היא גרפה מכל מקום, מהסביבה הקרובה, משפחה, חברים וגם מהפחות קרובה,אנשים שלמדו איתי או סתם כאלו שעובדים איתי, כולם היו מופתעים, איך אני הילדה הביישנית מסוגלת להעלות דבר כזה לרשת החברתית? כשכולם מסתכלים ובוחנים, כמה חסרת אחריות אני חשבו כולם. שלא נדבר על המשפחה הקרובה זה היה נראה להם כל כך מוזר ולא במקום. כן אני מודה, זה הוריד אותי למטה, זה היה לא פשוט לקבל תגובות שופטות מכל מקום..אבל אתם יודעים מה עשיתי? הלכתי לשבת במקום שקט שאני נוהגת ללכת אליו כשאני צריכה לחשוב, ופשוט תהיתי לעצמי, האם זו הייתה טעות? כל כך התגאיתי בתוצאה שלי לא חשבתי לרגע שתמונה אחת תעשה לי כל כך הרבה באלגן בראש. ישבתי כמה שעות טובות עם עצמי באותו יום והגעתי להחלטה מאוד ברורה: אני גאה בעצמי ובמה שבחרתי. בחרתי להתעסק בפיתוח גוף ולהראות ששינוי אפשרי, וכן סוף סוף הרגשתי שיש לי במה להשוויץ ( כבר אמרתם לי שאני נרקיסיסטית אין צורך להזכיר לי את זה ;) החלטתי שאני הולכת בדרך שלי מעכשיו, דרכו עלי מספיק בחיים וגרמו לי להרגיש שאני כלום, לא הגיע הזמן שאני אשים זין על העולם ואעשה מה שאני אוהבת? הגיע. אחרי כמה חודשים אנשים שצחקו וריכלו התחילו לשאול :"איך? איך הצלחת? מה את אוכלת? כמה את מתאמנת? כל הכבוד לך שהצלחת ככה!"( כל הצבועים התחילו לצוץ החוצה כמובן) ואני? בואו נודה באמת ליטפתי לעצמי קצת את האגו, טוב לא קצת די הרבה. אז הנה אני היום, מאמינה שהגוף שלנו הוא המתנה הכי יפה שקיבלנו ולא מפחדת מפרובוקטיביות. כל אחד יבחר להציג את הגוף שלו באיזו דרך שירצה, מי אנחנו שנשפוט? הצגת הגוף שלנו יכולה להתבטא בעבודה הקשה וברצון שלנו להתגאות בו, או להציג אותו בדרך האמנותית שלו, וכן אני אישה ואני אומרת,אני כאן ואני אשתמש בכל היתרונות שלי בלי להתבייש. אויש הייתי כנה מידי? כן יש לי יתרונות, וכן אני משתמשת בהם בכל הכוח והעוצמה ונחשו מה? המשפחה שלי מאחורי גאים ומחייכים והחברים מפרגנים יותר מתמיד. לא בגלל שאנשים קוראים לזה אומץ , בגלל שאנשים הבינו שיש לי דרך שאני מאמינה בה, וכל מה שיגידו מסביב לא ישנה את זה. ולסיום, אם אתם שואלים אותי? פרובוקטיביות היא לגמרי שם המשחק.

קצת תמונות שיגרמו לכם על מה לדבר (;

נתראה בלוג הבא חברים אוהבת אתכם יותר מידיי :)